אני ענבל דקל גולדברג,
אבל כולם קוראים לי בולי.
אני אמנית רב־תחומית, במאית, כותבת, אוצרת תוכן ומנהלת אמנותית.
גדלתי בבית חילוני, ובשלב מסוים בחיי חזרתי בתשובה.
נכנסתי לעולם של תורה, הלכה, טקסטים עתיקים, מסורות וטקסים. עולם שיש בו סדר, חוקים ושפה משלו. אבל גם שם, ואולי דווקא שם, מצאתי את עצמי מחפשת את הפראי.
את הסדקים, את השוליים הפרומים, את המקומות שבהם המילים הכתובות מתחילות לרקוד, שבהם הסדר פוגש את מה שאי אפשר לסדר.
עם השנים הבנתי שאני לא באמת רוצה להפריד בין העולמות האלה.
להפך, אני רוצה להפגיש ביניהם, לתת להם להתחכך, להתערבב, להפתיע זה את זה. לחפש את הפראי שמסתתר בתוך הסדר, את התנועה שמבקשת לפרוץ מתוך המילים, את הרגע שבו רעיון עתיק משיל את צורתו המוכרת והופך לפעולה חדשה בעולם.
נדמה לי שמשם נולדה גם השפה האמנותית שלי. אני אוהבת את הרגע שבו דברים מתחילים לדבר זה עם זה בשפה חדשה.
כשמוזיקה פוגשת חלל, כשמחקר הופך לפעולה, כשמילה מקבלת גוף, וכשרעיון שנראה בהתחלה קצת מופרך הופך למשהו שאנשים יכולים להיכנס אליו, לראות, לשמוע ולהרגיש.
כבר למעלה מעשור אני יוצרת ופועלת בשדה האמנות והתרבות הישראלית.
בין פסטיבלים גדולים לעבודות אינטימיות, בין בימוי לאוצרות, בין יצירה עצמאית לשיתופי פעולה עם אמנים ומוסדות תרבות. אני מפתחת רעיונות וקונספטים אמנותיים, מביימת, כותבת, אוצרת ומלווה תהליכי יצירה. נמשכת במיוחד לרעיונות שלא ברור לאיזו מגירה הם שייכים, ולאנשים שיש להם משהו בוער להגיד לעולם, אבל עוד לא לגמרי ברור להם באיזו צורה.
אני עדיין חוזרת...... בתשוקה. אל מקומות, אל שאלות, אל אנשים ואל דברים שעוד אין להם שם.
ברוכים הבאים לאתר שלי. חלון ממני אליכם.
שייכנסו דרכו רוח, השראה ולב.
